עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

עו"ד נועם קוריס, יומן הרשת של עו"ד נועם קוריס
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
נועם קוריס  (34)
עוד נועם קוריס  (19)
נ. קוריס  (14)
איקיוטק  (6)
איקיוטק בעמ  (4)
מירב קריסטל  (3)
נועם קוריס עורכי דין  (3)
nrg  (2)
גיא לרר  (2)
הוצאה לפועל  (2)
וינוגרד  (2)
חופש הביטוי  (2)
כתבות  (2)
מאמרים  (2)
משפט  (2)
נועם קוריס עוד  (2)
פייק ניוז  (2)
שנגחאי  (2)
link gov  (1)
noam kuris  (1)
Shared publicly  (1)
weebly  (1)
ynet  (1)
אחדות ישראל  (1)
אירוויזיון  (1)
אלימות נגד נשים  (1)
אפי נוה  (1)
אפרת אהרוני  (1)
ארנונה  (1)
אתיקה  (1)
בועז טופורובסקי  (1)
בועז קונפורטי  (1)
בטחונות  (1)
בלוגים  (1)
בלוגר  (1)
בלוגרים  (1)
בנימין נתניהו  (1)
בנק פועלים  (1)
בר אילן  (1)
גוגל  (1)
גלובס  (1)
הדס שטייף  (1)
הטיפ המשפטי במגזין ביז  (1)
הימורים  (1)
הליכוד  (1)
וואלה  (1)
חטאים  (1)
טוקבק  (1)
טוקבקיסט  (1)
יד ביד  (1)
יעקב בן סעדון  (1)
יש עתיד  (1)
ישראל היום  (1)
למשרד עוד נועם קוריס דרושה סטודנטית  (1)
מדונה  (1)
מירב קריסטל פייק ניוז  (1)
מלחמות  (1)
משטרת י  (1)
משרד עוד נועם קוריס- פעילות משפטית ומאמ  (1)
משרד עורכי דין  (1)
מתמטיקה  (1)
נועם  (1)
נועם אברהם  (1)
נועם קוריס בישראל היום  (1)
נועם קוריס ושות  (1)
נושאים  (1)
נייד  (1)
סטס מיסזניקוב  (1)
ספר תורה  (1)
עוד נועם אברהם  (1)
עוד נועם קוריס - שאלות ותשובות בעולם המ  (1)
עוד נועם קוריס בית המשפט העליון קבע  (1)
עוד נועם קוריס כותב בישראל היום  (1)
עוד נועם קוריס מאחל חג פורים שמח  (1)
עוד נועם קוריס על תקנון לאתר אינטרנט  (1)
עוד נועם קוריס- איש נמחק מתקנון אגודת י  (1)
עוד נועם קוריס- בית המשפט העליון נתן צו  (1)
עוד קוריס  (1)
עורך דין נועם קוריס  (1)
עורכי דין  (1)
עמותת יד ביד  (1)
ערוץ 10  (1)
עתירה  (1)
פרטיות  (1)
קוריס  (1)
רונן יקותיאל  (1)
רלה וינשטיין  (1)
תביעה ייצוגית  (1)
תורמים  (1)
ארכיון

עו"ד נועם קוריס - חופש הביטוי הינו מטרה...

09/09/2014 01:04
נועם קוריס
נועם קוריס, נ. קוריס, עוד נועם קוריס

חופש הביטוי הינו מטרה ולא אמצעי


  יש ראייה של חופש זה לא כאמצעי להשגת מטרה, אלא כמטרה בפני עצמה. השופט אגרנט ביטא רעיון זה בספק הדין בפרשת "קול העם". הוא אמר: "חשיבותו של העיקרון נעוצה גם בהגנה שהוא נותן לאינטרס פרטי מובהק, דהיינו לעניינו של כל אדם, באשר הוא אדם, לתת ביטוי מלא לתכונותיו ולסגולותיו האישיות: לטפח ולפתח, עד הגבול האפשרי, את האני שבו; להביע את דעתו של כל נושא שהוא חושבו כחיוני בשבילו; בקיצור – להגיד את אשר בלבו, כדי שהחיים ייראו כדאיים בעיניו" (בג"צ 73/53 "קול העם" נ. שר הפנים פ"ד זק עמ' 878). מנקודת מבטו של הפרט, בלימת אפשרויות הביטוי גורמת להחנקת רגשות, לתסכול ולצבירת כעסים. היבט זה הוא מרכזי וחשוב, אך לא תמיד נותנים עליו את הדעת בשל הנטייה להדגיש את הצדדים הציבוריים והכלל חברתיים של חופש הביטוי. הכוונה היא לחופש של האדם להביע את עצמו, גם כשהוא טועה, משום שזו "האמת" שלו; לחופש של האדם להביע את עצמו בעניינים שאינם ברומו של עולם; ולחופש של האדם להביע את עצמו בעניינים ברומו של עולם גם בצורה שאינה תורמת לליבון הסוגיה. האדם כועס. תרומתו מתבטאת בצעקת כעס או מחאה, שאולי אינה מקדמת כלל את הדיון, אבל משקפת את מרי לבו. "אני נושא עמי זיכרון ילדות מן הסרט "ויוה-זאפטה", תמונה אחת שנחרתה בתודעתי, והיא תמונה של אנשים שהמרד שלהם נכשל והם במצוקה נוראה; כלו כל הקצין, הכל אבוד, והם יושבים שם, זקנים וזקנות, ולוקחים חלוקי אבנים ומחככים אבן באבן. זה אפילו לא עשה רעש אמיתי. אבל גם זה ביטוי, שכן ביטוי אינו רק דברים שאומרים אלה גם אקטים אחרים המסמלים אמירה. ביטוי מעין זה הוא בעל חשיבות רבה לאדם, ושלילתו או פגיעה בו היא מעשה של עוול חמור" (פרופ' מרדכי קרמינצר). כאשר מדברים על חופש הביטוי וחשיבותו לגבי האדם, מניחים תפיסה מסויימת של האדם, המוצג כיצור חברתי-פוליטי. מניחים גם תפיסה מסוימת של "החיים הטובים" – במובן האריסטוטלי של מימוש הפוטנציאל האנושי, זה המבדיל בין האדם לבין יצורים חיים אחרים. לשם כך יש חשיבות מיוחדת לחופש הביטוי על שני צדדיו: להתבטא באוזני אחרים ולהקשיב להם. כאן אנו מגיעים לחופש המצפון והדעה ולקשר שבינם לבין חופש הביטוי. זה קשר חשוב, שכן יש הסכמה כמעט אוניברסלית על המרכזיות והחשיבות של חופש המצפון והדעה. ויותר מכך: יש הסכמה על כך שחופש המצפון והדעה, להבדיל מחירויות אחרות, הוא חופש מוחלט, בלתי מוגבל וחסין מפני התערבות השלטון, שכן דעתו ומצפונו של אדם הם הממלכה שלו, תחום ריבונותו, ואין לאיש דריסת רגל שם. ברור, עם זאת, שהחופש לגבש דעות מותנה, כדי שיתמלא תוכן, ביכולת לנסח רעיון באוזני אחרים ולהתדיין עמם על אודותיו.